חד פעמי מול רב פעמי

שימוש חוזר – חד-פעמיות מול רב-פעמיות
חד-פעמי (ח"פ): בהגדרה מילונית הכוונה לאירוע שמתרחש רק פעם אחת. בהתייחסות לקיימות, הביטוי 'חד-פעמי' (disposable) מתאר את אופן השימוש בפריט כלשהו. בדרך כלל הכוונה לשימוש בביצוע פעולה אחת בלבד או מספר מוגבל של פעולות, או למשך (זמן) שימוש קצר יחסית. חד-פעמיות קשורה לעתים לנוחות קצרת-מועד המושגת באמצעות פריטים חד-פעמיים ולייצורם, בדרך כלל מחומרים זולים יחסית. עם סיום תפקידם הופכים פריטים חד-פעמיים לפסולת.
ההתפתחות והיישום של המוצרים החד-פעמיים אינם נושאים פשוטים, וקשורים בהם היבטים מגוונים. סביר להניח כי האדם הקדמון עשה שימוש חד-פעמי ב"כלים" שמצא כפי שהם בטבע: אבנים שימשו לריסוק דברים שונים, מוטות עץ לנשיאה או לצייד, סיבים ועלים לקשירה, וכדומה. פריטים שונים, גם אם הושקעו לא מעט מאמצים בייצורם או בהשגתם, היו מעצם טבעם חד-פעמיים. למשל, אבני קלע, חצים לקשת וכדומה.

השימוש ההולך וגובר במוצרים חד-פעמיים קשור בלא מעט מקרים עם תרבות ואורחות חיים, ונובע משיקולים או משאיפות של פרטים לנוחות אישית, חיסכון בזמן וכדומה, אך לא רק. סטריליות (ברפואה), היגיינה וגהות בתעשייה (בתחום המזון), היגיינה אישית (מניעת הידבקות במחלות והעברתן) הן דוגמאות שבהן השימוש במוצרים חד-פעמיים משפיע על החיים עצמם, מהיותו הכרחי למניעת התפשטות מחלות ולא מכוון בהכרח לנוחות אישית.

קייימות לא מעט דוגמאות לשימוש חוזר במוצרים חד-פעמיים, לעיתים לאחר הכנה קצרה, ולאותה מטרה: בקבוקי מים חד-פעמיים, אריזות מזון ועוד. האם דוגמאות אלה משנות את ההגדרה המקורית של היותם חד-פעמיים? התשובה לכך אינה חד-משמעית, אך ניתן לבחון סוגיה זו מכיוון העלות הכספית הכוללת1 של מוצר חד-פעמי לעומת מוצר מקיים (sustainable) הממלא אותו תפקיד. כדוגמה נבחן כוסות: מאה כוסות חד-פעמיות המיועדות לשתייה חמה ועשויות מחומר פלסטי, לעומת ספל אחד העשוי מחרסינה 2

עלות 100 כוסות, כעשרה ש"ח 3. משקל חומר הגלם כ- 300 גרם. נפח חומר הגלם כ- 0.3 ליטר.
עלות הספל היא כעשרה ש"ח 3. משקל חומר הגלם כ- 250 גרם. נפח חומר הגלם כ- 0.1 ליטר.
אורך חיים (לקשור לפריט LCA ) של כוס חד-פעמית אחת הוא יום אחד4. כלומר, ל- 100 כוסות 100 ימי שימוש.
אורך חיים של ספל החרסינה הוא כחמש שנים4 . כלומר, כ- 1825 ימי שימוש.

כאמור, מוצרים שסיימו את תפקידם הופכים לפסולת, והחשבון הפשוט מצביע על העומס הסביבתי שיוצרים המוצרים החד-פעמיים. אמנם נפח מסוים של המוצרים החד-פעמיים עובר מיחזור5 , אך לא מעט עובר להטמנה ישירה במטמנות קרקעיות.

1 מחיר חומרי הגלם, עלות הייצור, עלות ההובלה והאחסון, מכסים שונים ורווח.

2 חרסינה היא חומר גלם שכיח בייצור ספלים. יחד עם זאת, לספלים העשויים מפלדת אל-חלד, ששכיחותם הולכת וגדלה, אורך חיים הרבה יותר גדול מספלי החרסינה.

3 מחיר מדף ממוצע במרכולים בישראל בשנת 2008. כמובן שיש כוסות וספלים יקרים יותר, וגם זולים יותר.

4 הערכה, לגבי המוצר בלבד ללא שיקולי מיחזור. ייתכן כי ההערכה לגבי החד-פעמיים גבוהה מדי ואורך חייהם קצר יותר. מכל מקום, ההערכה זו מאפשרת לפשט את החשבון.

5 גם מיחזור מצריך הקצאה לא מבוטלת של משאבים (אנרגיה, כוח אדם, מיכון, אחסון וכדומה).